אוברדראפט של הגוף והנפש

השבוע שמתי לב שאני מתעצבן מהר. אפילו אם בבוקר אני מרגיש טוב (אחרי הקפה…) הרי שברגע שמשהו לא הולך באופן מושלם אני כבר נהיה מתוסכל.
ניסיתי להבין על מי אני כל כך כועס ואז הבנתי שאני צריך לבדוק עם עצמי מה אני עושה לא בסדר.
בסוף נפל לי האסימון והבנתי שאין לי מה להתפלא על כך והסיבה לכך היא ברורה: הגוף שלי והנפש שלי נמצאים ב”אובר דראפט”.

מה הוא אוברדראפט של הגוף והנפש? ובכן, מדובר בשימוש יתר או בשימוש לא נכון במשאבים שלנו אשר גורם לנו להימצא ב”מינוס” במאגרי הערנות, במאגרי השלווה, או במאגרי היכולת להחזיק את הגוף שלנו בצורה זקופה ובריאה .

במצב כזה  של “אובר”, רבע שעה של מנוחה אמנם תקטין את המינוס ותיצור אשליה שהכול בסדר, אך היא לא תספיק באמת כדי להחזיר אותנו למצב של איזון, וברגע שנחזור לשגרה הלחוצה, האובר יתפוס פיקוד ובזמן קצר יחסית נשוב להיות קצרי רוח או מתוסכלים.
אז איך אפשר לסגור את האובר הזה? פשוט חייבים לחיות בצורה נכונה יותר. חייבים לשנות את סדרי העדיפויות אפילו אם זה יבוא על חשבון משהו. כי אם בכדי לא לפגוע בעבודה שלי או במשפחה שלי – אני פוגע בעצמי, אז בסופו של דבר  זה יפגע גם במשפחה שלי: אני אכעס עליהם ואאשים אותם במצב של התסכול שאני נמצא בו.

חשבתי על משל מעניין: רץ מרתון שבאמצע הריצה נתפס לו הצד. אבל הוא אומר לעצמו שהוא חייב להמשיך כי הריצה חשובה לו והוא התכונן חודשים למרתון החשוב הזה. אז הוא נח דקה בצד הדרך ומצטרף שוב לריצה. אבל אחרי שתי דקות שוב נתפס לו הצד, כי דקה של מנוחה לא מספיקה. אז הוא שוב נח בצד ושוב מנסה להמשיך כי הוא אומר לעצמו שהשקיע המון לקראת המרתון הזה.
אבל הוא לא מבין שבשלב זה לא יעזור דבר והוא יהיה חייב להפסיק. למעשה הוא יוכל להמשיך רק במרתון הבא…

אז גם אני הייתי ככה – המשכתי והמשכתי לעשות ולנסות, מבלי לוותר כי כבר השקעתי המון וכי המשפחה חשובה לי וכי צריך את הכסף ועוד אלף ואחת סיבות שגרמו לי לא לאפשר לעצמי לקבל את זמן המנוחה הדרוש לי. כל הזמן ניסיתי להמשיך לרוץ עם הצד תפוס. כל הזמן חשבתי מעיקרון האוברדראפט לא חל עליי, כי אני הרי מטפל באנשים אחרים…

אבל טעיתי -כולנו נקלעים לאוברדראפט ומושכים אותו ומושכים אותו. ולא מוכנים לעצור וללמוד כיצד לצאת ממנו. הניסיונות שלנו להקטין אותו על ידי שימוש בתמריצים חיצוניים כגון סמים למיניהם או גירויים עזים המשתלטים על חושינו, רק מגדיל את האוברדראפט שלנו והפוך אותנו לקהי חושים, לכבדים ולמתוחים יותר.

לא מזמן הלכתי לטיפול אצל מורה לשיאצו. הוא אמר לי שאני חייב להפסיק לראות טלוויזיה בערב. הנקודה שלו פשוטה ומדויקת: במקום לשבת בשקט, להרגיש את האובר ולאפשר לעצמי קצת מנוחה אמיתית שתקטין את ה”אובר”– הייתי נוהג לצפות בטלוויזיה, דבר שהיה גורם לתחושה טובה יותר (בחמש נקודות…) אך בבוקר הייתי קם עם אובר עוד יותר גדול.

יש ביכולתנו לשלוט באובר שלנו. צריך רק לנקוט בפעולות הנכונות בכדי לחיות חיים רגועים יותר בתוך המחויבויות שלקחנו על עצמנו – מחויבויות נפלאות שהן בעצם חלק ממה שהופך אותנו למי שאנחנו וממה שנותן לנו משמעות, שמחה ורצון לעשות.

אודות הכותב: נדב חייקין-בנתור. מורה לתנועה. עורך ראשי באתר רק בריאות

 

קרא על טיפול זוגי באתר הטיפול של נתי