הסינדרום המשולש של האתלטיות

המאמר עוסק בתופעה ששמה "הסינדרום המשולש של האתלטיות". לפי מחבר המאמר סינדרום זה מאחד תחתיו מספר תופעות שליליות המתרחשות אצל נשים אתלטיות כגון: הפסקת מחזור, הפרעות אכילה, אוסטיאופורוזיס ומחסור באנרגיה. הסינדרום הנ"ל מתבטא אצל אתלטיות שונות באופנים שונים, כלומר, תופעות מסוימות שלו נמצאות אצלן ברמה מוגברת ואילו תופעות אחרות שלו מתבטאות אצלן ברמה מועטה. במחקר שנערך בשנת 2006 בדקו את שכיחות הסימפטום אצל מאה שבעים תלמידות משמונה ענפי ספורט שונים. במחקר נמצא ששתי אתלטיות ענו על שלושה קריטריונים ועשר מהן ענו על שני קריטריונים. הסבר אפשרי להשתנות הנרחבת של השכיחות של הסינדרום המשולש היא הערכה שונה של מתודולוגיות מחקריות ומחסור במאפיינים מוגדרים של שיטות המחקר. לפי תיאוריה מסוימת הסיבה המרכזית לפיתוח הסינדרום הינה מחסור באנרגיה זמינה. בהקשר לכך נטען שהאתלטיות שנמצאות בסיכון הגדול ביותר לקבל את הסינדרום הן כאלה שנמצאות במאזן אנרגיה שלילי. השלכה נוספת של הסינדרום היא פגיעה בווסת ובמחזור החודשי הנמשכת גם חודשים ושנים לאחר מכן. לדעת מחבר המאמר האידיאלים הגופניים המלחיצים, הרצון הטוטאלי לנצח ודימויי הגוף הסגפניים מהווים חלק נכבד מהגורמים לעלייה של שכיחות הסינדרום המשולש בקרב האתלטיות. סיבות נוספות לסינדרום המשולש קשורות לפן הפסיכולוגי: לחץ, ביטחון עצמי נמוך ואי תפקוד משפחתי. מבחינה פיזיולוגית, האנרגיה שנשארת בגוף לאחר האימון הגופני הינה האנרגיה הזמינה. מחסור באנרגיה זו קשור להרגלי אכילה לא תקינים, להפרעות אכילה. כתוצאה ממחסור באנרגיה זמינה ישנה פגיעה במערכות רבות בגוף, בצמיחה ובייצור של רקמות ותאים בגוף. בנוסף לכך, ישנה השערה בדבר קשר פסיכו פיזי, כלומר, קשר בין אתלטיות הנמצאות במצב נפשי רעוע לבין בריאותן הגופנית. לחוסר התפקוד הווסתי ישנן רמות שונות המקבילות לדרגות החומרה שלו: ככל שהאתלטית אינה מקבלת וסת זמן רב יותר, כך דרגת החומרה של התופעה חזקה יותר. הפרה של ההומיאוסטזיס הגופני עלולה לגרום לסכנות מוחשיות כגון: עקרות, מערכת חיסונית פגומה וBMD נמוך. הרכיב האחרון בסינדרום המשולש הוא צפיפות העצם והמינרלים הנמצאים בגופה של האתלטית. רכיב זה נקרא גם אוסטיאופורוזיס אך ורק במידה והוא נמצא ברמה נמוכה בגוף האדם. רכיב זה מתקשר לבעיות כגון לחץ, דחק, רמה נמוכה של אסטרוגן, דיאטה לא מאוזנת. צפיפות העצם והמינרלים קשורה גם למאפיינים הבאים: אנרגיה זמינה נמוכה, אי תפקוד ווסתי והשפעה גנטית. לדעת חוקרים מחסור באסטרוגן הינו הגורם המרכזי לצפיפות עצם נמוכה ולמחסור במינרלים בגוף האתלטיות. פעמים רבות המאמנים, המדריכים וההורים הם האנשים הראשונים שמתוודעים למאפיינים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים חריגים של האתלטיות. אבחנה מתאימה של הסינדרום המשולש יכולה להתקיים הן בבדיקות שנתיות והן לפני השתתפות בתחרויות האתלטיקה. בנוסף לכך, יש לבדוק את רציפות המחזור של האתלטית לאורך השנים. יש לבצע באופן סדיר בדיקות פיזיולוגיות של לחץ דם, גובה ומשקל. הטיפול בסינדרום המשולש צריך להיות משולב ולהכיל את הדברים הבאים: בריאות נפשית, דיאטה קפדנית הנעשית בהשגחה וליווי צמוד של האנשים הקרובים לאתלטית. הנוכחות או אי הנוכחות של הסינדרום בגוף האתלטית יכולה להכריע האם היא תוכל או לא תוכל להמשיך ולהשתתף בתחרויות. בהקשר הריפוי, יש להגדיל את האנרגיה הזמינה בגוף האתלטית באמצעות דיאטה מתאימה. מבחינה פסיכולוגית, יש לשלב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.