הופעתו של אימון אישי מכוון בריאות

The integration of mindfulness training and health coaching: an exploratory study

Gordon B. Spence*, Michael J. Cavanagh, and Anthony M. Grant

Keywords: health coaching; mindfulness; mental training; meditation; attention; goal attainment scaling; self-regulation; cognitive-behavioural

 

תקציר:

אימון מושך תשומת לב רבה מאנשי מקצועות הבריאות אשר מעוניינים בגישות שיתופיות להנעת שינוי התנהגות תוך הצבת האדם במרכז. בעוד מחקרים ראשונים תומכים ביעילותו של אימון בהקשרים בריאותיים, העבודה האחרונה מציגה את התפקיד החשוב של מוּדָעוּת (mindfulness) ברגולציה עצמית, ומעלה את ההשערה כי היעילות של אימון בריאות יכולה להשתפר באמצעות הכללת מודעות אימון (Mindfulness TrainingMT). כדי לבחון זאת, 45 מבוגרים חולקו באופן אקראי לשלוש תוכניות בריאות שנמשכו שמונה שבועות. באמצעות עיצוב מוצלב, שתי הקבוצות קיבלו לחילופין שיטות אימון של מודעות לאימון- MT או אימון קוגניטיבי התנהגותי, המתמקד בפתרון(SFcognitive-behavioural- CB,  solution-focused), והקבוצה השלישית השתתפה בסדרה של הרצאות חינוך לבריאות. תוצאות מחקר הראו כי השגת המטרה הייתה גדולה יותר באופן משמעותי בפורמט המקדם  אימון מאשר בפורמט בחינוכי – הוראה- הרצאות. לא נמצאו הבדלים משמעותיים להשגת מטרה בין שני תנאי MT / CB-SF המצביעים על כך שלרצף העברת התכנים היה מעט השפעה על תוצאות. לאחר שנבחנו התוצאות, נעשה דיון בנושא ההשלכות על מקצוע בתחום הבריאות.

Introduction– מבוא

"The man who has daily inured himself to habits of concentrated attention, energetic volition, and self-denial in unnecessary things . . . will stand like a tower when everything rocks around him, and when his softer fellow-mortals are winnowed like chaff in the blast." William James

בעוד מגוון רחב של גורמים פיזיים, חברתיים וסביבתיים עשויים לפעול כחסמים לבריאות טובה, נתונים אמפיריים מצביעים על כך שאנשים רבים מוצאים עצמם כבעלי המאבקים הקשים ביותר לפתרון. ישנם מחסומים שמשותפים לאנשים רבים כדי שיוכלו לאמץ התנהגות בריאה במבוגרים צעירים והם כוללים תפיסות כמו 'אין זמן ' עצלנות, שעמום, אי נוחות, או חשיפה למצב מביך (למשל: אימון בחדר כושר). כנראה שהאופן בו אנשים מתייחסים למצבים פסיכולוגיים כמו אלה הם גורמים קריטיים בויסות עצמי יעיל של התנהגות בריאותית. לדוגמא, אימון בחדר כושר נראה כחוויה מרתיעה עבור מתחילים רבים, כי יש להם הפוטנציאל בין השאר, להתבלבל (למשל בשימוש בציוד חדש ולא מוכר) ו / או מביך (לדוגמה: רגישות לדימוי גוף). במצב זה, יקבע, דפוס מתמשך של עיסוק בפעילות גופנית בין השאר, על פי כמה טוב אדם מסוגל להתמודד עם אי הנוחות הקשורה למחשבות ורגשות כאלה. עם זאת המוטיבציה להימנע מהמחשבות הלא נעימות שנמצאות בתודעה, יכולות בקלות לפי הדוגמא לעיל לבטל את מקור האי נוחות (כלומר בנוכחות חדר הכושר) ולגרום להתנתקות מהמטרה. הייז וילסון (2003) התייחסו לזה כאל תופעת הימנעות חווייתית.

מחקר זה תוכנן כדי לחקור את היעילות של גישה חדשה לאימון בריאות. בעוד מספר מחקרים דיווחו על היעילות של תכניות אימון המבוססות על מסגרת קוגניטיבית התנהגותית, המתמקדות בפתרון על פי גישת אימון (CB-SF), יש סיבה להאמין כי מודלים קוגניטיביים התנהגותיים פוטנציאליים עלולים להגביר את ההכרה בתפקיד החשוב שלמודעות וקבלה לפעול ברגולציה עצמית מכוונת מטרה . בהקשר זה, היה מחקר שדן בתפקיד של יעילות המודעות (Mindfulness). המאמר מתחיל בזיהוי ההקשר שבין התפתחות העניין ואימון בריאות, לפני שדן במגבלה העיקרית של גישת CB-SF ומציע כיצד השילוב של אימון מודעות עשוי לשפר תוצאות אימון. סיכום בדיקת יעילותה של תכנית משולבת, תוך שימוש במדגם מהקהילה המבוגרת, והקצאה אקראית של משתתפים לשלוש קבוצות ניסוי בתנאים שונים והצלבה.

הופעתו של אימון הבריאות

שיעורי שכיחות למצבים רפואיים פתולוגיים (לדוגמא מחלת לב כלילית וסוכרת) גדלים ברחבי העולם, אנשי מקצוע בריאות ממשיכים להתמודד עם הבעיה של איך לעודד את הלקוחות לאמץ התנהגויות בריאות חיוביות . חוסר שביעות רצון הולך וגדל מאסטרטגיות מסורתיות להנעת שינוי התנהגות באמצעות חינוך ושכנוע הביא להתפתחות גישות שיתופיות. אימון בריאות זוהה כגישה אחת כזו ולו נוכחות גוברת בעיתונות ובמחקרים. אימון בריאות מוגדר כ "התנהגות של חינוך לבריאות וקידום בריאות בהקשר אימון כדי לשפר את רווחתם של אנשים ולהקל על השגת היעדים שלהם הקשורים לבריאות ". מה שהופך את האימון לבריאות לייחודי יותר מהגישות המסורתיות הוא ההתמקדות שלו ב "שותפות עם המטופלים, והקלה על הלמידה שלהם תוך שיתוף פעולה עם סביבה תומכת". התפקיד של מאמן הבריאות הוא "לעודד, לתמוך ולספק משוב בזמן, המאפשר למתאמן לצמוח ולהצטיין, לבנות משאבים על נקודות החוזק שלו ולפתח  אחריות בקבלת החלטות מכוונת להשגת המטרה "

אימון קוגניטיבי התנהגותי, המתמקד בפתרון

האימון במחקר זה התבסס על מסגרת CB-SF (SF – cognitive-behavioural- CB,  solution-focused), (גרנט, 2003 ) על פי גישה זו, השגת המטרה נעשית קלה  על ידי הבנת יחסי הגומלין הקיימים בין מחשבות, רגשות, התנהגות והסביבה, וניהול של אלה בדרכים של תמיכה בהשגת המטרה בצורה הטובה ביותר. גרנט (2003) מסביר, כי ההכללה של טכניקות ממוקדות פתרון בגישה הקוגניטיבית התנהגותית משמשת מסגרת המסייעת באימון למצוא עוצמות אישיות ובניית פתרון, ולא לחפש חולשות ולנתח את הבעיה. אימון הוא תהליך דינמי, שבו מאמנים מעודדים לעבוד בהתמדה לעבר המטרות, בתנאים סביבתיים משתנים ושינוי פסיכולוגי. מפגשי אימון רגילים מספקים הזדמנויות למאמן לתמוך בהתקדמות אחר הגשמת המטרה על ידי מציאת קשר למשוב שלילי אשר כרוך בפיקוח אחר פעולה, הערכת התקדמות, שינוי יעדים, תכניות או התנהגויות במידת צורך (איור 1).איור 1:מודל גנרי של רגולציה עצמית: Generic model of self-regulation, adapted from Grant

התנועה לכיוון גישות המבוססות על מודעות (Mindfulness)

מספר מחקרים הוכיחו את התועלת של טכניקות קוגניטיביות התנהגותית (CB) באימון, טכניקות עליונות קוגניטיבית התנהגותית (CBT) במסגרת קלינית הגדרות. אולם הועלתה לכך התנגדות כי ההכרה האנושית מסתמכת על מערכות זיכרון מרובות וידע, כי לא כל המטופלים פתוחים להתבוננות פנימה, ולכן טיפולים צריכים להתמקד ב "דרך של איך להיות" ולא על אמונות מאתגרות מבחינה לוגית. נטען כי שיטת  CBT חושפת רק את הפגמים הלוגיים בתהליך החשיבה של האדם ומניב ערך מועט כי זה מתמקד במשמעויות סמנטיות, הצהרתיות מבלי לנהל תהליכים רגשיים. לדוגמא, (ולס, 2000) מציין כי טכניקות CBT הן לעתים קרובות לא יעילות משום שהתמודדות עם בעיות לעתים קרובות לא קשורה לתוכן של תפיסות (בהן CBT מתמקד באופן מפורש) אלא לתשומת לב עצמית  לדברים שחוזרים על עצמם שבהם צריך להתערב. מחקרים נוספים ממליצים התערבויות קליניות אשר מבקשות קבלה גדולה יותר של אירועים נפשיים (באמצעות שימת לב), ולא מרדף אחר שליטה רבה יותר (באמצעות ארגון קוגניטיבי מחודש). שלא במפתיע, הדיון הזה הגביר את הפיתוח של כמה התערבויות חלופיות, שרובן מתמקדות בפיתוח מיומנויות מודעות  ומקבלות השראה מההצלחה של הפחתת מתח המבוססת על מודעות (Mindfulness) . יש לכך השלכות מעניינות על אימון כיוון שלתמיכה שמושגת באמצעות האימון יש יעילות בגישות  CB אך גם יש לגישה זו מגבלות. לדוגמא, חלק מהמאמנים מוצאים כי הגישה מפחיתה מערכו של המתאמן באופן גס כי היא לא מכבדת את המורכבות של חווית מודעות, בעוד שאחרים עשויים להיות מסוגלים לעבוד בתהליך הדורש הפעלת הגיון תוך שימוש בקוגניציות אבל משיגים יתרון קטן ("אני יכול לראות שאני לא חושב בהיגיון, אבל איכשהו זה עדיין מרגיש נכון"). ישנם דיווחים ותצפיות אשר מיישרים קו עם הטענה כי הכרה אנושית מורכבת מאלמנטים שהם "מחוץ לתחום" להתבוננות פנימית ולשינוי ישיר .אנקדוטות מסוג זה הנ"ל, נראות כמו משפט סיכום לוויכוח שהקוגניטיביות האנושית מכילה אלמנטים שהם מחוץ לגבולות של הבחינה העצמית שלנו, המעניקה מעט הצדקה לחקר כיצד גישות אלטרנטיביות יכולות לקדם את ההוכחה ליעילותן בהתבסס על קוצ'ינג. לפני שנדון בנושא זה בפרטי פרטים, זה חשוב להפנים את תפקיד תשומת הלב והמודעות כחלק מוויסות עצמי.

תפקיד תשומת הלב והמודעות בוויסות עצמי

עפ"י באומייסטר והית'רטון (1996) , פעולת הוויסות העצמי מתרחשת כאשר תהליך פנימי אחד מחליש את האחר. כאשר השניים (באומייסטר והית'רטון) הגו זאת, האמינו שלמוטיבציה רדומה ופעילות גירוי (פעילות סטימונלנטית) יש את הכוח ליזום תגובה בלתי רצויה וכאשר זה יקרה , הנוכחות של המטרה הבכירה ביותר מושכת אליה תגובה אשר מונעת ממנה לנוע במסלול הטיפוסי. לדוגמא, הזמנה לארוחת ערב ( פעילות גירוי) יכול לקדם את התלהבות האדם למטבח הצרפתי (מוטיבציה רדומה) ויוצאת אימפולס לקבל את ההזמנה. למרות זאת, אדם שהציב בפניו מטרה של הורדת הכולסטרול , יחפש תגובה שתבוא כתגובה להזמנה ותוכל אף להביא לביטולה של הארוחה הלא בריאה. עפ"י תפיסה זו, וויסות עצמי זה תהליך מבוקר. תהליך המחליש את ההשלכות של הדחף הראשוני מאשר למנוע את הדחף מלקרות. כפי שבאומייסטר והית'רטון הצביעו על כך "שהבעיה אינה שלאנשים יש דחפים, אלה שהם פועלים על פיהם".

איך בעצם ניתן להחליש את האימפולס ( דחף)? ידוע באופן נרחב שתשומת לב ומודעות הם המפתח להחלשת הפוטנציאל של הדחף ושל שאר מצבים פסיכולוגיים היוצרים תגובות לא רצויות. תשומת לב בדרך כלל מיוחסת להיות השלב הראשון של תהליך קוגניטיבי , וויסות עצמי נהפך להיות קשה במידה ומחשבות, רגשות , תחושות והתנהגות בעייתית נעלמות מבלי שיבחינו בהן.

כמו, אימון וניהול תשומת הלב ומודעות נראית חשובה, חשוב שהמאמנים יהיו מסוגלים לספק תפקיד תומך ולעזור למטופלים לייעל את תהליך תשומת הלב. למרבה המזל, מחקרים מראים שיכולת שליטה על תשומת הלב הינו פיתוח של מצבי מודעות , יכולת זו ניתן לפתח באמצעות הקדשת זמן לתרגול מנטלי. ישנם שני סוגים של תרגול אשר יופיעו מטה.

טיפוח/פיתוח המיינדפולנס (קשיבות/מודעות) :

קבט זין (2003) הגדיר את המיינדפולנס כ " מודעות בלתי שיפוטית מרגע לרגע לתחושות גופניות ולמצבים מנטליים". עפ"י הגדרה זו ואחרות הדומות לה, מיינדפולנס מציגה איכות מסוימת השלכות המבוססות על ניסיון, המיוצגות ע"י מודעות עצומה וקבלת הניסיון הנוכחי. למרות שמלומדים מהמזרח , למדו את גישת המיינדפולנס במשך 2500 שנים , זה עדיין חדש יחסית לקהילה המערבית המדעית. למרות זאת, נושא הקונטרסטיות התעצם. וכבר מעבודת מחקר התחלתית ניתן להבין שהמיינדפולנס נושאת יתרונות קוגניטיביים, יעילים, פיזיים והתנהגותיים חשובים לאלה המחפשים לפתח זאת. בהתבסס על הניסיון של כותבי המאמר ועל עבודת חקר קודמת,  קיימים שני סוגים של תרגולים מנטליים המתחייבים לפתוח המיינדפולנס בשיתוף עם הקשרי קוצ'ינג, אימון תשומת לב ומדיטציית מיינדפולנס.

Attention training- AT – אימון תשומת לב

Mindfulness meditation – MM– מדיטציית מודעות

אימון תשומת לב ( Attention training- AT)  : אימון תשומת לב הוא טכניקה רפואית שפותחה במקור ע"י וולס ומתיוס (1994) כאלטרנטיבה ל- CBT- טיפול התנהגות קוגניטיבית. נספר בקצרה שאימון תשומת הלב מקדם מצב של התנתקות ממיינדפולנס, משמע, התנתקות ממודעות/קשיבות. ע"י הפחת ההתמקדות עצמית בתשומת הלב, דרך תרגול התמקדות בתשומת לב חיצונית ותשומת הלב משתנה למצב שמיעתי. אינדיבידואליים מתבקשים להישאר מפוקסים בגירויים חיצוניים הקורים בהווה . ההליך תפקידו לפתח "שריר" תשומת לב טוב יותר, כפי שהוצג , ע"י הגדלת השליטה בתשומת הלב וגמישות. השינוי האחרון של הליך זה, הניב "תפריט" סטנדרטי של צלילים ( שעון מתקתק, טלפון מצלצל, ציפורים מצייצות) שהוקלטו בסטריאו וסידר לנראה כאילו שתופסים מיקומים מרחביים שונים.

מדיטציית מודעות(Mindfulness meditation- MM ): שלא כמו מדיטציות שכוללות טכניקות להשקטת הנפש על ידי שימוש בגירוי בודד, טכניקת MM היא מבחינה קוגניטיבית ממוקדת בכך שהיא מלמדת אנשים כיצד לכוון את מוקד תשומת הלב באופן פנימי, תוך שמירה על המודעות שלהם.  זוהי חוויה פנימית (כלומר מחשבות, רגשות ותחושות גופניות) לדברי מרטין (1997), פיתוח מיומנות של התבוננות עצמית חסרת רגש היא שימושית משום שהיא יוצרת "מרווח זמן תוך כדי כך שהרגלים בעלי משמעות, מחשבה, התנהגות, או רגש מושעים. בעוד צורות שונות רבות של מדיטציית מודעות קיימות, זו מבקשת ליצור איכויות של פתיחות וקבלה באמצעות רצף של צעדים פשוטים שהם גמישים אותם אפשר לתרגל במגוון רחב של מצבים יומיומיים, כמו בשעת שתיית תה או רחצה.

שאלות המחקר

מחקר זה תוכנן במטרה לחקור את שיטות האימון של מודעות לאימון (MT- Mindfulness Training  ) ושיטת אימון CB-SF (SF – cognitive-behavioural- CB,  solution-focused) כתכניות התערבות לבריאות. באופן ספציפי יותר, המחקר ביקש לבדוק האם חילופין בין רצף הרכיבים של כל גישה  יעשה את ההבדל ביכולתו של האדם להשיג מטרות בריאות. לפי השערת המחקר הרצף הכי הגיוני ימצא כאשר יעשה שימוש ב MT לפני ולא אחרי אימון,  וזאת כי השתתפות במודעות באימון יעזור לאנשים לחזק את כישורי הקשב הבסיסיים שלהם במידה רבה מאשר במהלך אימון קוגניטיבי התנהגותי. כדי לבדוק השערה זו, שיטות האימון בהן השתמשו (MT וCB-SF  ) בקרב שתי קבוצות המחקר גוונו על כל מרכיביהן במהלך ההתערבות. בנוסף על כך לפי השערה נוספת שהועלתה שיטת אימון MT קשורה לעלייה משמעותית במודעות, שיפורים בבריאות נפש (כלומר דיכאון, חרדה ומתח) ורווחת חיים משופרת -wellbeing ( כלומר שביעות רצון, הרגשת שליטה בסביבה וקבלה עצמית). בהתחשב בקשר הרעיוני בין מודעות ותהליכי עיבוד של שליטה קוגניטיבית (metacognitive), שיטת  MT צפוייה להוביל לרמות נמוכות של הרהורים ולהגדיל תהליכי רפלקציה עצמית.

שיטות

המשתתפים גוייסו באמצעות תגובה לפרסומות בתקשורת מקומיות ונרשמו באמצעות האינטרנט או הטלפון.

57 מבוגרים השתתפו בסדרה של מפגשי הרצאות שנועדו להתוות את פרויקט המחקר ולקבוע את התאמתם למחקר. משתתפי המחקר ענו על שאלונים, כולל שאלון טרום פעילות המשמש לקביעת מצבים רפואיים בעבר או בהווה שעלולים להחמיר בעקבות ההשתתפות בתכנית הבריאות. הדבר נעשה על מנת להבטיח כי לא משתתפים במחקר לא יאלצו לנשור. זוהו 18 משתתפים עם תנאים הדורשים אישורים רפואיים, רק 6 מהם קיבלו אישור רפואי ולכן 12 משתתפים נאלצו לפרוש מהמחקר, ועקב כך המדגם הסופי כלל 45  משתתפים. 45   המשתתפים חולקו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות:

  1. קבוצת אימון Mindfulness – הדרכה(MT-C)
  2. קבוצת הדרכה- אימון-Mindfulness (C-MT)
  3. קבוצת חינוך לבריאות כללית- General Health Education (GHE)

שלושה משתתפים החליטו שלא להמשיך מעבר לשבוע הראשון ולכן נתוניהם לא נכללו בניתוח, כלומר בסופו של דבר נשארו 42 משתתפים במחקר.

במחקר זה לא נעשה שימוש בקבוצת ביקורת, במקום זה, השימוש בעיצוב מחקר מוצלב איפשר להפוך את המשתתפים במחקר לקבוצות ביניהן ניתן לערוך השוואה .

הנתונים נאספו בארבע נקודות זמן:

  1. מפגש מידע
  2. סדנאות להגדרת המטרה של התכניות
  3. באמצע התוכניות
  4. בסיום התוכניות

עברה תקופה של ארבעה שבועות בין שתי הנקודות הראשונות של המחקר (בין 1 ל -2),  8 שבועות בין נקודה 2 ל-3 ושוב 8 שבועות בין נקודה 3 ל-4.

בנקודה 2 נערכו סדנאות להגדרת המטרה של סדרת הסדנאות לפני שהחלה התכנית כדי לסייע למשתתפים להגדיר מטרות בריאות. מלבד מתן ההזדמנות להגדרת מטרות הבריאות, הסדנאות היו דרושות כדי לאפשר שימוש להגדרת קנה המידה של השינוי אותו רוצים  להשיג (Goal Attainment Scaling –GAS- קנה מידה להשגת המטרה). קנה המידה להשגת המטרה (GAS) היא שיטה של ​​הערכת השפעת התכנית שמצויה בשימוש נרחב במגוון רחב של תחומים, כולל גריאטריה, פיזיותרפיה, שיקום ובריאות הנפש. (GAS) יכול לשמש לבניית היבטים רבים של מטרת התהליך אליו חותרים (קביעת יעדים, מעקב ותוצאה כלומר מדידה). מטרה זו מושגת על ידי השימוש בתרשים מטרה המציין עד חמש רמות שונות של השגה, מסודרים סביב נקודת אמצע של השגה (כלומר 0). רמות השגת המטרות מצוינות כדי לתעד את התוצאות כשהן מצליחות (כלומר 2, 1) ו/ או נכשלות (כלומר  1-,  2-) . דבר אשר מאפשר דיוק רב יותר במדידת התוצאות.

איור 2: מטרה לדוגמא השגת שינוי בקנה מידה: Sample Goal Attainment Scaling (GAS) chart

תכונה אחת של טבלת (GAS) שעושה אותה לאטרקטיבית לאימון היא שזה מתחיל ומסתיים בראיון. בראיון הפתיחה, המאמן מסייע למתאמן לבטא את התוצאות הרצויות, לבדוק את התאמתן ולהסכים על רמות שונות של השגת המטרות ושיטות מדידה. בראיון הסגירה, המתאמן והמאמן עורכים סקירה מהנתונים הכלולים בדיקת יומנים, וסקירת המטרות, וכו' כדי להסכים על רמת השגת המטרה. תהליך בניית טבלת (GAS)  מועיל כדי למקסם את האובייקטיביות של הערכת הנתונים שנאספו במחקר על ידי הסרת צורות שונות של עיוות והטיה, כגון רציונליזציות דיווחים בעלי אי דיוק, ושיכחה של ביצועים.

הכנה ל-(GAS): המשתתפים התכוננו לראיונות (GAS)  בשתי דרכים. ראשית, לפני הסדנה, הם התבקשו להכין תרגיל לזיהוי ההיבטים הבריאותיים הנזקקים לטיפול ולהגדיר מה התוצאות שהם רוצים להשיג ואותו הביאו מוכן לסדנה. שנית, כדי לסייע למשתתפים לגבש מטרות בריאות הגיוניות, הסדנאות החלו בהרצאה של 30 דקות בהנחייתה של דיאטנית ספורט, אשר סיפקה למשתתפים מידע בסיסי על תזונה ועיסוק בפעילות גופנית, ולאחריה היו  20 דקות של דיון פתוח כדי לאפשר למשתתפים לשאול שאלות ולבדוק את הבנתם הבסיסית של העקרונות.

ראיונות (GAS): לאחר הרצאת הבריאות, כל אחד מהמשתתפים לקח חלק בראיון של 45 דקות בהנחייתו של מאמן מוסמך לצורך הגדרת המטרות. מטרת הריאיון הייתה לפתח תרשים (GAS) לכל משתתף. בסיום, נבדקו הספציפיות, אופן המדידה והעקביות של התרשימים. בשיחות המעקב הטלפוניות נערך מעקב על מנת להבטיח התאמה לסטנדרטים הבסיסיים האלה. מטרת בדיקות המעקב שבוצעו הייתה לקבוע אם הקבוצות היו שוות ברמות של השגת המטרות. מבדיקת השכיחויות עולה כי בשליש מכל המטרות רמת ההישגים דווחה ב-1, ובשני השלישים הנותרים דווחו ברמה -2. כלומר, נמצא כי הפרופורציות עקביות בכל התנאים, ולפיכך ניתן היה להסיק כי הרמה הבסיסית של הקבוצות הייתה שווה להשגת מטרה.

תוכניות אימון בריאות

התוכניות החלו בסדנאות להגדרת המטרה. בשלב הראשון המשתתפים היו במפגש קבוצתי או במפגש אימון וקיבלו חוברת עבודה המכילה: 1. תרשים (GAS) אישי; 2. שמונה גיליונות נתונים (אחד לכל שבוע) למטרת מעקב אחר ההתקדמות; 3. בחירת חומרים לקידום בריאות שכיסתה מידע בסיסי בנוגע לפעילות גופנית ותזונה.

תנאי 1: קבוצת אימון מודעות – הדרכה (קבוצת MT-C ): תכנית זו נערכה בשני שלבים. המשתתפים התחייבו בשלב הראשון לארבעה שבועות של MT (Mindfulness Training) באמצעות ערכות שתוכננו במיוחד עבור האימון . בשלב השני המשתתפים עברו אימון בריאות במשך ארבעה שבועות של אחד על אחד עם מאמן  באמצעות פגישות של פנים אל פנים שיחות טלפוניות.

בשלב MT נפגשו משתתפי תכנית ההתערבות עם המשתתפים האחרים במפגש קבוצתי שנערך בשבוע הראשון. בפגישה זו תואר הרציונל התיאורטי ל MT, הוצג פרוטוקול MT, הוסבר לוח הזמנים של האימונים וחולקו ערכות ההדרכה. לאחר מכן נערכו שלושה מפגשי מעקב כדי לתמוך במשתתפים בתהליך האימוני על ידי מתן הזדמנות לחלוק חוויות ולדון ברלוונטיות של MT למטרות הבריאות שלהם. תמיכה זו ניתנה בשבועות 2 ו -4 באמצעות שיחת טלפון לכל משתתף (10-15 דקות), יחד עם מפגש קבוצתי נוסף בשבוע 3 (45 דקות).

בשלב האימוני- הדרכה, המשתתפים קיבלו 2 מפגשי פנים אל פנים ו-2  שיחות טלפון של אימון בריאות (45 דקות כל אחד), שניתנו על ידי שישה מאמנים עם כישורים בפסיכולוגיה לאימון. האימון היה בקנה אחד עם אימון CB-SF . כל משתתף קיבל מחברת כדי שיוכל לרשום הערות במהלך האימון ולערוך רפלקציה בין הפגישות.

תנאי 2: קבוצת הדרכה- אימון Mindfulness ( (C-MT: בקבוצת C-MT תזמון ה MT והאימון התהפכו. כלומר, בקבוצה זו יישום התכנית החל עם אימון אחד על אחד, ולאחר מכן היה MT. כל ההיבטים האחרים של התכנית היו זהים לקבוצת MT-C .

תנאי 3: קבוצת חינוך לבריאות כללית (General Health Education GHE): המשתתפים בקבוצה זו קיבלו שמונה שבועות של הרצאות חינוך לבריאות אשר התמקדו באופן בסיסי בעקרונות של פעילות גופנית ותזונה נכונה. כדי להבטיח כי הקבוצה פעלה בו זמנית לשני המישורים של לתנאי האימון האחרים, הרצאות החינוך לבריאות הוצגו בסדרה של מפגשים בני 45 דקות שהיו בעלי תוכן עשיר. המשתתפים השתתפו בארבע הרצאות (פעם בשבועיים) ובכל שבוע שני, קיבלו שיחת טלפון בה נדרשו לענות על שאלות במשך  5- 10 דקות.

ערכות הדרכת Mindfulness : ערכות ההדרכה שפותחו עבור המחקר כללו שני סטים של תרגילי קשב שתוכננו בהתבסס על AT  ו- MM. סט התרגילים שניתן לכל המשתתפים כלל תרגילים והוראות זהים. האימונים כללו תרגילים של תשומת לב, קשב סלקטיבי, ופעילות גופנית שנמשכו 5 דקות (כל אחד) ותורגלו במתכונת של פעם אחת ביום (15 דקות בסך הכל). מדיטציית Mindfulness (MM) כללה מדיטציות שהתמקדו בנשימה, מחשבות ורגשות שליליות. התרגול נרשמם ותועד במכשיר (MP3). במכשיר ה(MP3) הייתה  הדרכה למשתתפי המחקר שנועדה ללוות את המשתתפים והיא כללה את  הרציונל ל MT, מידע כללי על התכנית, הפרקטיקה ולוח הזמנים של האימונים (עד למקסימום של 30 דקות ביום), סט של אוזניות, מדריך לMP3, סוללות ועיפרון להשלמת היומנים בפועל.

כלי המחקר- Measures

  • השגת מטרה- Goal attainment: תרשימי קנה מידה להשגת המטרה שימשו כדי לקבל נתונים על השגת מטרה.
  • מודעות- Mindfulness: מודעות נמדדה באמצעות סולם מודעות שימו לב שימו לב (Maas)
  • בריאות נפשית- Mental health: פסיכופתולוגיה נמדדה בעזרת שאלון חרדה, דיכאון ומתח (דאס-21)
  • רווחה- Well-being: כדי למדוד רווחה השתמשו בסולם שביעות רצון מהחיים
  • שינוי קוגניטיבי- Metacognition: שני היבטים של מודעות עצמית נמדדו באמצעות דיווח עצמי על הרהורים על ידי שאלון השתקפות אישית (RRQ)

דיון

מחקר זה בדק השערה כללית לפיה ויסות עצמי מכוון מטרה מוגבר על ידי השילוב של אימון MT וCB-SF, ובאופן ספציפי יותר ההשערה כי השגת המטרה תהיה גדולה ביותר, כאשר MT נמסר לפני (ולא אחרי) אימון CB-SF. בסך הכל, הנתונים מספקים תמיכה בהשערות אלה.

ראשית, השילוב של אימון MT וCB-SF נמצא כגורם לרמות גבוהות יותר של השגת מטרה בהשוואה לקבוצת GHE שלא עברה אימון לעומת הקבוצה שהחלה את ההתערבות עם MT (קבוצת MT-C). דבר חשוב שנמצא חשוב עבור מי שמעוניין באימון בריאות משום שגישה זו תומכת באמונה הגוברת בקרב העוסקים במקצועות הבריאות ששיפור הבריאות באמצעות שימוש בגישות המסתמכות על סיוע ותמיכה, ולא חינוך ושכנוע.

שנית, השגת המטרה הייתה גדולה יותר בקבוצת C-MT בהשוואה לקבוצת GHE, הבדלים אלו לא היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית, דבר אשר  מרמז כי הרצף של MT-C יכול להיות טוב יותר בהקלה על השגת יעדי בריאות כאשר נמצאה מגמה של רמות גבוהות יותר של השגת המטרות במצב MT-C.

כאשר בוחנים את הביצועים של קבוצת MT-C, מוצאים שני מנגנונים אשר יכולים להסביר את התוצאות: (1) שחרור משאבי קשב, (2) שיבוש רצף מחשבה -פעולה רגיל. ראשית, רכיב ה-  AT של האימונים אולי הועיל לחיזוק שליטת הקשב, כך שהמשתתפים השתפרו בהפניית תשומת לב לכיוון גירויים המשפרים את הוויסות העצמי (למשל נוכחות של תמיכה חברתית), שבו תשומת הלב בעבר אולי נתפסה על ידי גירויים עצמיים (למשל דאגה) שידועים כמעכבים ויסות עצמי. שנית, מדיטצית המודעות (MM) הייתה המרכיב האחר של תכנית MT. סביר להניח כי המשתתפים בקבוצת MT-C היו יותר מיומנים בשיבוש הרצפים הרגילים (הסחת דעת) מחשבה על פעולה (למשל אכילה שוקולד כשמשעמם) באמצעות התבוננות לא שיפוטית. אם כן, אפשר להחליף את השיבושים בתנהגויות חלופיות שתומכות בהשגת יעדי בריאות (לדוגמא: לצאת להליכה).בקבוצה זו דווח על עלייה משמעותית במודעות למיומנויות שניתן לפתח, אם כי היעדר שינויים משמעותיים בשינוי קוגניטיבי (metacognitive) או רווחה (Well-being ) מצביעים על כך כי השינוי בתופעות אלה קטן יחסית.

לבסוף, בהיעדר השפעות משמעותיות נראה סביר כי ארבעה שבועות של MT עשויים להיות לא מספיקים להפקת תוצאות עבור השערות המחקר. בעוד שנתוני השלב הראשון חשפו שינויים משמעותיים במודעות ובבריאות הנפש בקבוצת MT-C, תופעות אלה לא לוו בשינויים במשתני הרהור או קבלה עצמית. לפיכך ניתן להסיק כי התערבויות MT קצרות עשויות להיות יעילות ולהשפיע על מגוון אספקטים פסיכולוגיים, אבל יש להם השפעה קטנה על משתנים עם איכויות של תכונות אישיות. לחלופין, שילוב של אימוני מודעות ומדיטציית מודעות אולי לא הכי טוב עבור MT בהקשר זה. בעוד התרגילים שנבחרו הוכיחו כמחזקים יכולת שליטת קשב, עשויים להועיל כאשר הם עומדים לבד.

מגבלות המחקר: יש לקחת בחשבון מגבלות מסוימות כאשר מפרשים את תוצאות המחקר. ראשית, גודל המדגם היה קטן ולכן מאבד כוח סטטיסטי. שנית, למרות שנעשה שימוש במודל (GAS) במחקר זה כדי למדוד את השגת המטרה באופן אובייקטיבי, בשל מגבלות משאבים היה צורך לאמת את זמן 4 ולקבל את הנתונים על מודל (GAS) באמצעות טלפון, ולא על ידי ראיונות מעקב ולכן לא ניתן לומר שזה ללא עיוות והטיה.

מסקנות :מחקר זה מהווה ניסיון ראשון בשילוב אימון MT וCB-SF לתוך מסגרת אימון לאימון בריאות. למרות שהמחקר הניב מידה מסוימת של תוצאות, הנתונים הצביעו על ממצא אחד מאוד חשוב. ממצא זה קשור לראייה כי שינוי התנהגות בריאות גדול יותר הושג על ידי התכנית שהסתמכה יותר על שיטות של סיוע ותמיכה (כלומר MT-C) ולא חינוך ושכנוע (דהיינו GHE). לממצא זה השלכות חשובות על מקצועות בתחום הבריאות ומצביע על כך שיש סיכוי טוב יותר להשיג  יעילות כאשר מעבירים תכניות בריאות בעזרת הנחייה ולא באמצעות ממוחה, על ידי הדרכה ולא על ידי לימוד.  במחקר זה נמצאו ראיות לחקירה נוספת של MT כמרכיב של התערבויות אימון בריאות. בעוד הנתונים שהוצגו במחקר מספקים ראיות כי MT בתחילת אימון בריאות עשוי להועיל להכנת אנשים להתמודד עם מגוון אתגרים פסיכולוגיים שעשויים ללוות שינוי בריאות.